משנה א: אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר.
מסכת בבא קמא עוסקת בדיני נזיקין, בין בממונו של אדם הגורם נזק, ובין באדם עצמו המזיק. וכן באופני התשלומים על נזקים אלו.
פרק זה פותח בהגדרותיהם ודיניהם של אופנים שונים בהם מזיק ממונו של האדם:
אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין – יש ארבעה מיני מזיקים שהם ממונו של האדם הגורמים נזק [ומכונים 'אבות' כיון שלכל אחד מהם יש 'תולדות', כלומר, אופני נזקים הדומים לאבות, ושוים להם בדיניהם], א. הַשּׁוֹר – בעל חיים השייך לאדם, והזיק דרך הילוכו, כגון שדרך על פירות או כלים ['רגל']. ב. וְהַבּוֹר – בור השייך לאדם, או אדם החופר בור ברשות הרבים, והזיק. ג. וְהַמַּבְעֶה – בעל חיים השייך לאדם, והזיק בדרך של אכילה, והוא הדין לשאר היזק שיש לבעל חיים הנאה ממנו ['שן']. ד. וְהַהֶבְעֵר – אדם שהדליק אש ברשותו, והתפשטה האש אל מחוץ לרשותו, והזיקה בני אדם.
