משנה יא: שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר, וְהֻזַּק, זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא בַסֶלַע לָקָה, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל אִישׁ אֶחָד, שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין. הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר גָּדוֹל הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר, מוּעָד הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא תָּם הִזִּיק, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָיוּ הַנִּזּוֹקִין (שְׁנַיִם), אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְהַמַּזִּיקִים שְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר, גָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְקָטָן אֶת הַקָּטָן, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל אֶת הַקָּטָן. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר, מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְתָם אֶת הַקָּטָן, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא תָּם אֶת הַגָּדוֹל וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:
משנתנו מביאה אופני נזק שונים שבהם יש ספק מי הוא השור המזיק, ומבארת את הדינים באופנים אלו:
שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר, וְהֻזַּק השור הנרדף, זֶה – בעל השור הניזק אוֹמֵר לבעל השור הרודף, שׁוֹרְךָ הִזִּיק את שורי, ועליך לשלם לי, וְזֶה – בעל השור הרודף אוֹמֵר, לֹא כִי – אין הדבר כן, אֶלָּא שורך בַסֶלַע לָקָה – נתחכך בסלע והוזק ממנו, ופטור אני מלשלם. הדין הוא שהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, וכל זמן שאין לבעל השור המוזק ראיה שהשור הרודף הוא שהזיקו, פטור הלה מתשלומים.
הָיוּ שְׁנַיִם – שני שוורים, של שני בני אדם, רוֹדְפִים אַחַר שור אֶחָד, זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, כיון שאין ידוע מי הוא השור המזיק, שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין מספק. אמנם אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם – שני השוורים הרודפים שֶׁל אִישׁ אֶחָד, שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין, כלומר, אם היו שניהם תמים, שמשלם בעליהם רק מגופו של המזיק, אם שניהם לפנינו חייב לשלם ממה נפשך, שהרי אחד מהם ודאי הזיק, והוא שייך לו. אבל אם אבד אחד מהם, יכול בעליהם לומר שמא אותו שהזיק הוא שאבד, ואין חיוב תשלומים מנכסים אחרים.
ובאופן זה, שהיו שני השוורים התמים שייכים לאדם אחד, והָיָה אֶחָד מהם גָּדוֹל ושוויו רב, וְאֶחָד מהם קָטָן ושוויו מועט, הַנִּזָּק אוֹמֵר גָּדוֹל הִזִּיק, וממילא עליך לשלם לי את הנזק מגופו, ויש בשווי גופו די ממון כדי לשלם את חצי הנזק שאתה חייב לי, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק, ואשלם לך רק כשווי גופו, שהוא פחות מחצי הנזק. וכן אם היה אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר, מוּעָד הִזִּיק, ועליך לשלם נזק שלם, ומכל נכסיך, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא תָּם הִזִּיק, ועלי לשלם רק חצי נזק, ומגופו של השור, הדין הוא שהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, וכל זמן שאין הניזק מביא ראיה לדבריו, אין המזיק משלם לו אלא כדמי הפחות שבשוורים.
הָיוּ הַנִּזּוֹקִין שְׁנַיִם – אם הוזקו שני שוורים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, ושניהם שייכים לאדם אחד, וְכן היו הַמַּזִּיקִים שְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, ושניהם תמים, ושניהם שייכים לאותו אדם, הַנִּזָּק אוֹמֵר, גָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל, ועליך לשלם את נזקו של הגדול מגופו של הגדול, וְקָטָן הזיק אֶת הַקָּטָן, ועליך לשלם את נזקו מגופו של הקטן. וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הזיק אֶת הַגָּדוֹל, ולא תגבה את כל הנזק אלא רק כשווי השור הקטן, וְגָדוֹל הזיק אֶת הַקָּטָן. וכן אם היו השוורים המזיקים אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר, מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל, ועליך לשלם את כל נזקו מנכסיך, וְתָם הזיק אֶת הַקָּטָן. וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא תָּם הזיק אֶת הַגָּדוֹל, ואשלם רק חצי נזק, ומגופו של שור, וּמוּעָד הזיק אֶת הַקָּטָן, בשני אופנים אלו הדין הוא שהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, ואם לא יביא הניזק ראיה לדבריו, יגבה רק את המועט, כדברי המזיק.
