משנה ה: בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ וּמַעֲשֶׂה וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמְאָה וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל וְאָמְרוּ לוֹ לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָן.
משנתנו ממשיכה לדון בענין בעלי חיים ביום טוב: בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה – בהמת קדשים שמתה ביום טוב, שהיא אסורה בהנאה וטעונה קבורה, לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ, כיון שהיא מוקצה. וּמַעֲשֶׂה היה שמתה בהמת קדשים ביום טוב, וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי טַרְפוֹן עָלֶיהָ, וְכן שאלוהו עַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמְאָה, וְנִכְנַס רבי טרפון לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁאַל שאלות אלו, וְאָמְרוּ לוֹ על שני הדברים שלֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹמָן ביום טוב.
