פרק ה, משנה א: מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בַשַּׁבָּת, וּמְכַסִּים פֵּרוֹת בַּכֵּלִים מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן. וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַּׁבָּת:
פרק ה, משנה א: מַשִּׁילִין – מותר להשליך פֵּירוֹת מן הגג דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה – חלון הקבוע בתקרה בְּיוֹם טוֹב, וכגון שהיו לו חיטים ושעורים שטוחים על הגג, ורואה שעומד לרדת גשם, רשאי להשליך את החיטים והשעורים דרך החלון שבתקרה אל תוך הבית, אף שאין בזה צורך אכילה, התירו לו חכמים טירחא זו, כדי למנוע ממנו הפסד. אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת – אך בשבת הדבר אסור.
וּמְכַסִּים פֵּירוֹת בְּכֵלִים, כדי להגן עליהם מִפְּנֵי הַדֶּלֶף – מטיפות המים המטפטפות בתוך הבית. וְכֵן מכסים כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן מפני הדלף. וְנוֹתְנִין כְּלִי ריק בתוך הבית תַּחַת מקום הַדֶּלֶף בְּשַׁבָּת, כדי שלא יתלכלך הבית.