משנה ט: יוֹצֵא דֹּפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמִר, שְׁנֵיהֶם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיֵאָכְלוּ בְמוּמָן לַבְּעָלִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר, הָרִאשׁוֹן מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ פֶטֶר רֶחֶם, וְהַשֵּׁנִי מִשּׁוּם שֶׁקִּדְּמוֹ אַחֵר:
משנה ט: יוֹצֵא דֹּפֶן – ולד בכור שלא נולד כדרכו, אלא שקרעו את דופן הרחם והוציאוהו משם, וְהַבָּא – הנולד אַחֲרָיו, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמִר, הרי זה ספק האם קדושת בכור תלויה בולד הנולד ראשון, גם אם לא יצא דרך הרחם, ואז הראשון קדוש, או שהקדושה תלויה במי שפטר ראשון את הרחם, והשני קדוש, או שיש צורך שיתקיימו שני הדברים, ובאופן זה שניהם אינם קדושים, ומספק שְׁנֵיהֶם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ – עד שיפול בהם מום, וְיֵאָכְלוּ בְמוּמָן לַבְּעָלִים, ואין הכהן יכול להוציא מידו מספק. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר בוודאות, כיון שלדעתו יש צורך שיתקיימו שני הדברים, ולכן הָרִאשׁוֹן אינו קדוש מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ פֶטֶר רֶחֶם, וְהַשֵּׁנִי אינו קדוש מִשּׁוּם שֶׁקִּדְּמוֹ אַחֵר, והרי אינו הולד הראשון.
