משנה ב: נוֹלַד לוֹ מוּם בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ, מֻתָּר לְקַיְּמוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְאַחַר שְׁנָתוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ אֶלָּא עַד שְׁלשִׁים יוֹם:
משנה ב: כפי שהתבאר במשנה הקודמת, יש להקריב או לשחוט את הבכור בתוך שנה, אמנם בזמן הזה שאי אפשר להקריב את הבכור, וגם אי אפשר לאוכלו כל זמן שלא נעשה בו מום, אם נוֹלַד לוֹ מוּם בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ, מֻתָּר לְקַיְּמוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מעת לידתו. ואם נולד בו מום לְאַחַר שְׁנָתוֹ הראשונה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ אֶלָּא עַד שְׁלשִׁים יוֹם מיום שנפל בו מום.
