משנה ח: הֶחָשׁוּד עַל הַשְׁבִיעִית אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פִשְׁתָּן וַאֲפִלּוּ סֶרֶק, אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּי טָווּי וְאָרִיג :
משנה ח: אדם הֶחָשׁוּד עַל הַשְׁבִיעִית, לזרוע בשביעית, או לסחור בפירות שביעית, אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פִשְׁתָּן, מחשש שהוא מגידולי שביעית [וכיון שזרע הפשתן ראוי לאכילה, יש בו קדושת שביעית, כל שכן שאין קונים ממנו שאר פירות], וַאֲפִלּוּ סֶרֶק – אסור לקנות ממנו אפילו פשתן סרוק, ואין אומרים שמכך שטרח בו זהו סימן שאין בו קדושה, כיון שסירוק הפשתן הוא טורח מועט, אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּי פשתן טָווּי, וכל שכן בגדי פשתן, וְאָרִיג – פשתן העשוי כמין שרשרות לאחר ניפוץ וסירוק, ללא טוויה, כיון שאם היה זה פשתן של שביעית, האסור, לא היה טורח בו כל כך, מחשש שחכמים יפסידוהו לו כשייאסרו לקנותו ממנו:
