משנה יב: אֵלּוּ שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן לֹא בַמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַמְּדִינָה, חֲוַרְוָד וְהַמַּיִם שֶׁאֵינָם קְבוּעִין, וְחִטָּיו הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ, (אֲבָל לֹא) שֶׁנֶּעֶקְרוּ, וּבַעַל גָּרָב, וּבַעַל יַבֶּלֶת, וּבַעַל חֲזָזִית, וְזָקֵן, וְחוֹלֶה, וּמְזֻהָם, וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה, וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם (עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים), וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, לֹא בַמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַמְּדִינָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מוּם גָּדוֹל מִזֶּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ בְכוֹר, אֶלָּא נִגְזָז וְנֶעֱבָד:
משנה יב: משנתנו מבארת שיש מומים שאינם מומים גמורים המפקיעים את קדושת הקרבן, ומכל מקום אין מקריבים אותם כיון שאינם מן המובחר: אֵלּוּ הן המומים שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן [-מחמתם], לֹא בַמִּקְדָּשׁ, כיון שאינם מן המובחר, וְלֹא בַמְּדִינָה, כיון שאינם מומים גמורים המפקיעים את קדושת הקרבן ומתירים אותו לאכילת חולין, חֲוַרְוָד – כעין טיפות לבנות בתוך העין, וְהַמַּיִם – שעיניו נוטפות מים, באופן שֶׁדברים אלו אֵינָם קְבוּעִין בבהמה, ולכן אין זה מום גמור, וְחִטָּיו [-שיניו] הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ, אֲבָל לֹא שֶׁנֶּעֶקְרוּ [שאילו נעקרו היה זה מום קבוע המוציאו לחולין, כמבואר לעיל (מ"ד)], וּבַעַל גָּרָב – מין שחין לח מבחוץ ומבפנים, וּבַעַל יַבֶּלֶת בלובן העין, שאין בה שיער, וּבַעַל חֲזָזִית – מין שחין שיש לו רפואה, וְזָקֵן – הרועד מחמת זקנה, וְחוֹלֶה, אף שאינו חולה מסוכן, אם הוא רועד מחמת חוליו, וּמְזֻהָם – שיש ממנו ריח רע, וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה – שרבע את האשה או שרבעו אדם, וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם, ובשני אופנים אלו מדובר כשהדבר ידוע לנו עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים [אבל אם היו על כך שני עדים הרי הבהמה חייבת מיתה], וְטֻמְטוּם, שעור מכסה את ערוותו ואין ידוע אם הוא זכר או נקבה, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, שיש לו סימני זכר וסימני נקבה, וכיון שרק בכור זכר קדוש, הרי הם בספק קדושה, כל אלו אינם נשחטים לֹא בַמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַמְּדִינָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חולק על דינו של האנדרוגינוס ואוֹמֵר, אֵין מוּם גָּדוֹל מִזֶּה, והרי הוא כבכור בעל מום, שנשחט במדינה, אך אסור הוא בגיזה ועבודה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, האנדרוגינוס אֵינוֹ בְכוֹר, כיון שדינו כבריה בפני עצמה, ואינו נחשב בכור זכר, אֶלָּא נִגְזָז וְנֶעֱבָד:
