משנה ב: יוֹצֵא דֹפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו, שְׁנֵיהֶם אֵינָן בְּכוֹר לֹא לַנַּחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרִאשׁוֹן לַנַּחֲלָה, וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים:
משנה ב: יוֹצֵא דֹפֶן – הנולד בניתוח קיסרי, וְהַבָּא [-הנולד] אַחֲרָיו, שְׁנֵיהֶם אֵינָן בְּכוֹר, לֹא לַנַּחֲלָה, כיון שנאמר בענין זה 'וילדו לו', ויוצא דופן אינו נחשב 'נולד', והבא אחריו אינו 'ראשית אונו', וְלֹא לַכֹּהֵן, כיון שנאמר 'פטר רחם', ויוצא דופן אינו פטר רחם, והשני פטור כיון שאינו ראשון לולדות. רַבִּי שִׁמְעוֹן חולק ואוֹמֵר, הָרִאשׁוֹן, היוצא דופן, הרי הוא בכור לַנַּחֲלָה, כיון שהוא סובר שלשון 'וילדו לו' כוללת גם יוצא דופן, וְהַשֵּׁנִי נחשב בכור לְחָמֵשׁ סְלָעִים, כלומר לפדיון הבן, כיון שהוא סובר שפטר רחם אף שאינו ראשון לולדות חייב בפדיון.
