משנה ד: הַכֹּל נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר, חוּץ מִן הַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דֹפֶן, וּמְחֻסַּר זְמָן, וְיָתוֹם. אֵיזֶהוּ יָתוֹם, כּל שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ אוֹ שֶׁנִּשְׁחָטָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ וְהַשֶּׁלַח קַיָּם, אֵין זֶה יָתוֹם:
משנה ד: הַכֹּל – כל הבהמות נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר מעשר בהמה [ואפילו בהמה שנרבעה על ידי אדם או שרבעה אשה, ואף בהמה שהוקצתה לעבודה זרה], חוּץ מִן הַכִּלְאַיִם, הבא מתיש ורחל, וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דֹפֶן – הנולד בניתוח קיסרי, וּמְחֻסַּר זְמָן – שעדיין לא עברו שבעה ימים מלידתו, וְיָתוֹם. ומבארת המשנה, אֵיזֶהוּ המכונה 'יָתוֹם', כּל שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ אוֹ שֶׁנִּשְׁחָטָה קודם שנולד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ, וְהַשֶּׁלַח – העור של אמו קַיָּם, אֵין זֶה יָתוֹם, כיון שכורכים אותו בעור של אמו, ומתוך כך מתחזק הולד כאילו אמו חיה.
