משנה ה: מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:
משנה ה: מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, כלומר, אף בקריאת שמע של ערבית קוראים את פרשת ציצית, ואף שלילה אינו זמן ציצית, וכסות לילה פטורה מציצית, מכל מקום מזכירים פרשה זו מפני יציאת מצרים שבה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי נראה כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, והיה זה ביום שמינו אותו להיות נשיא, ואף שהיה צעיר הלבינו שערותיו כדי שייראה כזקן וראוי לנשיאות, וְלֹא זָכִיתִי – לא ניצחתי בראיות את החכמים, להוכיח שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם אף בַּלֵּילוֹת, כי חכמים סברו שיש להזכיר פרשה זו רק בימים, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר 'לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ', וכך יש לדרוש את הפסוק, 'יְמֵי חַיֶּיךָ', היינו הַיָּמִים. 'כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ', לרבות את הַלֵּילוֹת, וכיון שפרשת ציצית שגורה בפי הכל מחמת שקוראים אותה בשחרית, תקנו לקוראה אף בערבית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אין מפסוק זה ראיה, אלא כך יש לדורשו, 'יְמֵי חַיֶּיךָ', היינו הָעוֹלָם הַזֶּה. 'כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ', לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שאף באותם ימים יזכירו יציאת מצרים [ומכל מקום נחשב הפסוק כראיה לדברי רבי אלעזר בן עזריה, כיון שפשטות הפסוק מתפרש כדבריו]:
