משנה ג: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו, יִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִם לָאו, מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה:
משנה ג: משנתנו מבררת את דין תפילת העמידה שבכל יום: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה ברכות. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בכל יום מתפלל האדם רק מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, ובגמרא יבואר מהו מעין שמונה עשרה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו, ויכול להתפלל באריכות ולכוין, מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִם לַאו, מתפלל רק מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כי מוטב שיתפלל תפילה קצרה בכוונה, משיתפלל תפילה ארוכה ללא כוונה (מאירי).
