משנה ו: אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים, וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ:
משנה ו: אֵין מְבָרְכִין ברכות ההבדלה, לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים, והטעם בנר הוא משום שלא שָׁבַת, ובבשמים הטעם הוא משום שסתם בשמים של גויים משמשים לעבודה זרה, ואין מברכים על בשמים של עבודה זרה, כמו שיבואר להלן.
וְלֹא – וכן אין מברכים עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים, לפי שהנר אינו מיועד להאיר אלא לכבוד, והבשמים אינם מיועדים לריח טוב, אלא להעביר את ריחו הרע של המת. וְלֹא – וכן אין מברכים עַל הַנֵּר, וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה, לפי שהם אסורים בהנאה, כדין כל תקרובת עבודה זרה.
דין נוסף, אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר בשעת ההבדלה, עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ – עד שיהיה קרוב כל כך שיהנו מאורו.
