משנה ב: עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים. עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת:
משנה ג: בָּנָה בַיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה, וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה. הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא:
משנה ב: עַל הַזִּיקִין – כוכב שיש לו זנב [כוכבי שביט], וְעַל הַזְּוָעוֹת – רעידות האדמה, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת הסוערות באופן יוצא מדרך הרגיל, אוֹמֵר 'בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם'.
עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר 'בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית'.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, [יש אומרים שהכוונה לים אוקיינוס ויש אומרים שזהו הים התיכון], אוֹמֵר 'בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל', ומתי מברך ברכה זו, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים – פעם בשלשים יום, אבל אם ראהו לאחר זמן קצר יותר, אינו מברך.
עַל הַגְּשָׁמִים היורדים בזמנן, וְעַל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת, אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'. וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת'.
משנה ג: המשנה פותחת בדיני ברכת שהחיינו, וממשיכה בביאור דיני ברכות ותפילות נוספות: אדם שבָּנָה בַּיִת חָדָשׁ, וְכן אם קָנָה כֵּלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ וקימנו והגיענו לזמן הזה'.
מְבָרֵךְ עַל הבשורה הָרָעָה ברכת 'דיין האמת', מֵעֵין הַטּוֹבָה – אף אם עתידה לצמוח מכך טובה עבורו בעתיד, כגון ששטף נהר את שדהו והזיקו, אף שלשנה הבאה תהיה השדה משובחת, מברך 'דיין האמת', כיון שעתה זו רעה. וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה – ומברך על הבשורה הטובה ברכת 'שהחיינו' אף שיתכן שתיגרם לו רעה מכך, כגון המוצא מציאה, אף שיתכן שהמלכות תשמע על כך ויקנסוהו בכל ממונו, מכל מקום כיון שעתה זו טובה, מברך שהחיינו.
הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר – המתפלל לה' על דבר שכבר אירע, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא, כֵּיצַד, הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, לאחר ארבעים יום מעיבורה, שכבר נוצר הולד ונקבע מינו, וְאָמַר בתפילתו 'יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר', הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. וכן אם הָיָה האדם בָּא בַּדֶּרֶךְ, וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר 'יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ הצווחים בְּנֵי בֵּיתִי', הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.
