משנה ד: הַנִּכְנָס לִכְרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ, וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא:
משנה ד: אדם הַנִּכְנָס לַכְּרָךְ – לעיר גדולה, ומצויים שם מושלים המעלילים עלילות על בני אדם, מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם – מבקש מה' שתי בקשות [אך אין אלו תפילות ממש בברכה ולצד מזרח, אלא בקשות בלבד (רמב"ם)], בקשה אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ לכרך, וּבקשה אַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, אַרְבַּע תפילות הן, שתי הודאות ושתי בקשות, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ לכרך, וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ, ומבאר בן עזאי את דבריו, וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבוֹא, בין בכניסתו ובין ביציאתו, ונמצאו ארבע תפילות.
