משנה ג: זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי, זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, זֶה גִטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה, לֹא אָמַר כְּלוּם. מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי, מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי, הֲרֵי זֶה גֵּט. מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה, גֵּט וְאֵינוֹ גֵט. וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. זֶה גִטֵּךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, וְעָמַד וְהָלַךְ בַּשּׁוּק וְחָלָה וָמֵת, אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אִם מֵחֲמַת חֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, הֲרֵי זֶה גֵּט. וְאִם לָאו, אֵינוֹ גֵט:
המשניות שלפנינו [עד סוף הפרק] עוסקות בדיני גט הניתן בתנאים מסוימים:
האומר לאשתו 'זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי' – אם אמות תתגרשי בגט זה, או שאמר לה 'זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה', או 'זֶה גִטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה', בכל האופנים הללו לֹא אָמַר כְּלוּם, ואף אם מת אינה מגורשת, לפי שמשמעות לשונות אלו שתתגרש לאחר מיתתו, ואין גט לאחר מיתה.
אך אם אמר לה 'זה גיטך מֵהַיּוֹם, אִם מַתִּי', או שאמר להן 'זה גיטך מֵעַכְשָׁיו, אִם מַתִּי', הרי משמעות הדברים שיחול הגט מעתה, כשהוא חי, בתנאי שימות לאחר זמן, ואם התקיים התנאי, ומת, הֲרֵי זֶה גֵּט.
אמר לה 'זה גיטך מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה', הרי זה ספק אם כוונתו שיחול מהיום ובתנאי שימות, והרי זה גט טוב, או שחזר בו, שבתחילה רצה שיחול היום ואחר כך אמר שיחול רק לאחר מיתה, ואין זה גט, וכיון שהדבר ספק, הרי זה 'גֵּט וְאֵינוֹ גֵט', כלומר, ספק אם חל הגט, וְלכן, אִם מֵת בלא בנים הרי היא ספק אלמנה הזקוקה ליבום, ספק גרושה שאינה זקוקה ליבום וממילא אסורה על היבם [כדין אשת אח שלא במקום מצוות יבום], ולכן חוֹלֶצֶת, להתירה לשוק אם אכן היתה זקוקה ליבום, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, מחשש שגרושה היא, ואסורה על היבם.
אמר הבעל לאשתו 'זֶה גִטֵּךְ מֵהַיּוֹם, אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה', וְעָמַד – נראה שהתרפא ממחלתו הזו, וְהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְחָלָה שוב וָמֵת, אוֹמְדִין אוֹתוֹ – משערים לפי מחלותיו, אִם התברר שמֵחֲמַת חֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, ולא התרפא לגמרי, הֲרֵי זֶה גֵּט, כיון שהתקיים תנאו ומת ממחלה זו. וְאִם לָאו – אם התברר שלא מת מאותה מחלה אלא התרפא מהמחלה הראשונה ומת ממחלה אחרת, אֵינוֹ גֵט, שהרי לא התקיים התנאי.
