משנה ו: הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ, וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לַחֲלֹף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, רוֹצָה הִיא בְתַקָּנַת בִּתָּהּ וּבוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ. מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית, שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית:
משנה ו: הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ פת או תבשיל, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ, וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לַחֲלֹף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל, ואָמַר רַבִּי יְהוּדָה מה הטעם לכך, כיון שרוֹצָה הִיא בְתַקָּנַת בִּתָּהּ, וּבוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ לתת לו מה שהתקלקל, ולכן היא נותנת לו משלה פת או תבשיל שלא התקלקלו, ולכן עליו לעשרם. מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ מאכל או תבשיל בשנה השְׁבִיעִית, שאינו צריך לחשוש שמא החליפה את שלו בשל שביעית, לפי שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית, כיון שאף עמי הארץ החשודים על המעשרות, אינם חשודים על השביעית:
