משנה ה: הַמְקַבֵּל זֵיתִים לְשֶׁמֶן, כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין כָּךְ חוֹלְקִין בַּתְּרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי זֵיתִים לְשֶׁמֶן לְמַחֲצִית שָׂכָר, הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים:
משנה ה: הַמְקַבֵּל זֵיתִים לְשֶׁמֶן – ישראל המקבל מכהן או מלוי עצי זית בחכירה, לעשות מזיתיהם שמן, כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין כָּךְ חוֹלְקִין בַּתְּרוּמָה, ואין זה דומה לשדה, כיון שבזיתים יש טירחה מרובה במסיקתם וכתישתם לשמן, ואין המקבל מוחל על חלקו בתרומה ובמעשרות. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי זֵיתִים באריסות לְשֶׁמֶן, או שקיבלם לְמַחֲצִית שָׂכָר, והיינו שימכר השמן ויחלקו ברווחים, הַמַּעַשְׂרוֹת לַבְּעָלִים, כיון שסובר רבי יהודה שדין המקבל זיתים כדין המקבל שדה.
