משנה ט: הַנִּתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּתָּנִין לְמַּעְלָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִתֵּן לְמַעְלָה, וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת הַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ הֵן מַיִם, וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה. וְאִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן, כָּשֵׁר:
משנה ט: כפי שהתבאר לעיל, יש קרבנות שדמם ניתן בחלק העליון של המזבח, למעלה מחוט הסיקרא, כגון דם החטאת, ויש קרבנות שדמם ניתן למטה מחוט הסיקרא, כגון עולה, אשם ושלמים. דמים הַנִּתָּנִין לְמַטָּה, שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּדמים הנִּתָּנִין לְמַּעְלָה, כגון שהתערב דם חטאת בדם אשם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִתֵּן תחילה את הדם לְמַעְלָה, ויכוין בנתינה זו רק לשם החטאת ולא לשם האשם, וְאף שמעורב בו דם אשם שצריך להינתן למטה, רוֹאֶה אֲנִי אֶת הדמים הַתַּחְתּוֹנִים הניתנים עתה לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ הֵן מַיִם, וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן את הדם לְמַטָּה, ונתינה זו תועיל גם עבור האשם שדינו להינתן למטה, וגם עבור החטאת, שהדין הוא ששיירי דמה ניתנים למטה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִשָּׁפְכוּ כל הדמים לָאַמָּה, כיון שאסור לתת למעלה דמים שדינם להינתן למטה, ואין הם סוברים שניתן לומר 'רואים כאילו הם מים'. וְאמנם גם לדעת חכמים, אִם לֹא נִמְלַךְ – לא שאל את הדין, וְנָתַן את הדם למעלה, כָּשֵׁר, ויחזור ויתן את הדם למטה [כיון שבכך אין איסור, שהרי גם שיירי דם החטאת, לאחר נתינת עיקר הדם למעלה, נשפכים למטה אל יסוד המזבח].
