משנה ח: בִּשֵּׁל בּוֹ קָדָשִׁים וְחֻלִּין, אוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים, אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי הַקַּלִּים נֶאֱכָלִין כַּחֲמוּרִין, וְאֵינָן טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, וְאֵינָם פּוֹסְלִין בְּמַגָּע. רָקִיק שֶׁנָּגַע בְּרָקִיק, וַחֲתִיכָה בַּחֲתִיכָה, לֹא כָל הָרְקִיקִין וְלֹא כָל הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרִין. אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מְקוֹם שֶׁבָּלַע:
משנה ח: משנתנו עוסקת בכלי שבישלו בו קדשים וחולין, או כמה דרגות של קדשים [ומבואר בגמרא שיש חסרון במשנתנו וי להוסיף בה, וכפי שיובא להלן:] בִּשֵּׁל בּוֹ, בכלי הנחושת, קָדָשִׁים וְחֻלִּין, אוֹ שבישל בו קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים, אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם, והיינו שאין בקדשים הקלים או בחולין ששים כנגד קדשי הקדשים, כיון ש'טעם' שיש בתבשיל הרי הוא כעיקר הבשר, דין הטעם של הקדשי קדשים הבלוע בכלי נותן טעם בכל מה שמתבשל בו, ונעשה דינם כקדשי קדשים, ולכן הֲרֵי הַקַּלִּים נֶאֱכָלִין כַּחֲמוּרִין, כקדשי קדשים, לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, לְיוֹם וְלַיְלָה בלבד, וּטְעוּנִים הכלים מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, וּפוֹסְלִים בְּמַּגָּע [-שאם היו פסולים, כל מאכל הנוגע בהם נפסל].
אבל אם אֵין בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם, שיש ששים בקלים כנגד החמורים, אֵין הַקַּלִּים נֶאֱכָלִים כַּחֲמוּרִים, וְאֵינָן טְעוּנִין מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, וְאֵינָם פּוֹסְלִין בְּמַגָּע.
רָקִיק פסול שֶׁנָּגַע בְּרָקִיק כשר, ומתוך שהיו שניהם חמים בלעו זה מזה, וַחֲתִיכָה פסולה שנגעה בַּחֲתִיכָה כשרה, ובלעו זה מזה, לֹא כָל הָרְקִיקִין וְלֹא כָל הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרִין, ואֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מְקוֹם שֶׁבָּלָע, וחותך משם כדי נטילה, והשאר כשר.
