משנה ג: טִפַּת חָלָב שֶׁנָּפְלָה עַל הַחֲתִיכָה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ חֲתִיכָה, אָסוּר. נִעֵר אֶת הַקְּדֵרָה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה, אָסוּר. הַכְּחָל, קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת חֲלָבוֹ. לֹא קְרָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הַלֵּב, קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. לֹא קְרָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הַמַּעֲלֶה אֶת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה:
משנה ג: קדירה שיש בה כמה חתיכות של בשר רותחות, טִפַּת חָלָב שֶׁנָּפְלָה עַל הַחֲתִיכָה – על אחת החתיכות שבקדירה, והיתה החתיכה כולה מחוץ לרוטב, ולא עירב את החתיכות, ולא כיסה את הקדירה במכסה, שבאופן זה לא עבר טעמה של טיפת החלב לשאר החתיכות שבקדירה, אלא לחתיכה זו בלבד, אִם יֶשׁ בָּהּ [-בטיפת החלב] בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ חֲתִיכָה, כלומר, שאין בחתיכה זו לבדה שישים כנגד טיפת החלב, הרי מיד נאסרה כל אותה חתיכה, והכל אָסוּר, אף שאר החתיכות, כיון שמעורבת בהם חתיכה של איסור, אלא אם כן יש בכל הבשר שבקדירה שישים כנגד אותה חתיכה. אבל אם מיד כשנפלה הטיפה של החלב נִעֵר אֶת הַקְּדֵרָה, ועתה מעורבת הטיפה לא רק באותה חתיכת בשר, אלא בכל הבשר שבקדירה, אין צורך שיהיה שישים בחתיכה נגד הטיפה, אלא די בכך שיהיה שישים בכל הבשר שבקדירה כנגד הטיפה, ורק אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה, שבכל הבשר שבקדירה אין שישים כנגד הטיפה, הכל אָסוּר.
הַכְּחָל של הבהמה, שנשאר בו חָלָב לאחר שחיטת הבהמה, אף שמן התורה אין בו איסור בשר בחלב כלל, אסור הוא מדברי סופרים, ולכן תחילה קוֹרְעוֹ שתי וערב, וטח אותו בכותל, וּמוֹצִיא בכך אֶת חֲלָבוֹ, ואחר כך מותר לבשלו, ואין בו משום חשש בשר בחלב. לֹא קְרָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו משום בישול בשר בחלב, ואם בישלו לבדו, מותר הוא אף באכילה, ואם בישלו עם בשר אחר, יש צורך שיהיה בטל בשישים, אמנם הכחל עצמו נמנה עם השישים, נמצא שדי בכך שיהיה חמישים ותשעה כנגד הכחל, ואז הבשר כולו מותר באכילה, מלבד הכחל עצמו, שנשאר אסור [משום מראית העין, או משום טעם החלב הבלוע בבשר הכחל].
הַלֵּב, קוֹרְעוֹ, וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ קודם המליחה, ואחר כך מולחו ומבשלו. לֹא קְרָעוֹ, ונמלח ונתבשל כך, אם לא היה בו כזית דם, וכגון בלב של עוף, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו להתחייב כרת, אך אסור לאוכלו, משום איסור אכילת דם ששייך אף בחצי שיעור. אך אם היה זה לב של בהמה, שיש בו כזית דם, ובישלו ללא קריעה ואכלו, חייב כרת.
הַמַּעֲלֶה אֶת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה – אינו יכול להגיע לידי איסור לא תעשה, כיון שגם אם יאכלם יחד יעבור רק באיסור דרבנן, שהרי אין בשר עוף בחלב אסור מהתורה.
