משנה ה: קֵיבַת נָכְרִי וְשֶׁל נְבֵלָה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר שֶׁל קֵבָה כְשֵׁרָה, אִם יֵשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַטְּרֵפָה, קֵבָתָהּ אֲסוּרָה. טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַכְּשֵׁרָה, קֵבָתָהּ מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁכָּנוּס בְּמֵעֶיהָ:
משנה ה: קֵיבַת נָכְרִי וְשֶׁל נְבֵלָה – חָלָב קרוש שנמצא בקיבתו של עגל יונק, שנשחט על ידי גוי, ששחיטתו כנבילה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה, והיינו כיון שהחלב שבקיבה נחשב כחלק מגוף העגל, וכשם שבשרו אסור אף החלב שבגופו אסור [אמנם אין הלכה כן, אלא החלב הנמצא בקיבה אינו נחשב כחלק מגוף העגל, ואף שבשר העגל נבילה, החלב שינק בחייו מבהמה טהורה מותר, וכפי שיבואר בסיפא של משנתנו].
הַמַּעֲמִיד חלב טהור בְּעוֹר שֶׁל קֵבָה של בהמה כְשֵׁרָה, כדי שעל ידי זה יקרוש החלב וייעשה גבינה, אִם יֵשׁ בעור הקיבה בְּנוֹתֵן טַעַם בחלב, והיינו שאין בחלב שישים כנגד העור, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה משום בשר בחלב, אבל אם יש חלב שישים כנגד העור של הקיבה, החלב מותר [ואף על פי שדבר המעמיד ומקיים את המאכל אינו בטל אפילו באלף, זהו רק בדבר האסור מצד עצמו, אבל תערובת בשר בחלב שכל אחד בפני עצמו מותר, ורק התערובת אסורה, אם היתה התערובת מתחילתה בשיעור שאין בו נתינת טעם, אינה נאסרת. ואמנם אם העמיד חלב בעור קיבה של נבילה, שהיא אסורה מצד עצמה, כיון שהקיבה מעמידה את החלב, אפילו אם היה בחלב אלף כנגד הקיבה, הכל אסור].
בגמרא מבואר שחלק זה של המשנה נשנה 'לאחר חזרה', כלומר, לאחר שחזר בו רבי יהושע מסברתו הראשונה, שחלב הנמצא בקיבת הבהמה נחשב כחלק ממנה [וכפי שהתבאר במסכת עבודה זרה (פ"ב מ"ה) במשא ומתן שהיה בין רבי ישמעאל לרבי יהושע], וחזר להורות שהחלב שבקיבת הבהמה אינו חלק ממנה, ומכל מקום 'משנה לא זזה ממקומה', לא מחקו את הרישא של המשנה, אף שאין הלכה כן, אלא ההלכה כפי שיבואר עתה: בהמה כְּשֵׁרָה, שֶׁיָּנְקָה חלב מִן הַטְּרֵפָה, אף אם נשחטה הכשרה כדין ונמצא חלב בקיבתה, קֵבָתָהּ [-החלב שנמצא בקיבתה] אֲסוּרָה, כיון שאותו חלב אינו חלק מגופה, אלא הוא חלב הטריפה שינקה לפני שחיטתה, וחלב טריפה אסור. בהמה טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה חלב מִן הַכְּשֵׁרָה, קֵבָתָהּ מֻתֶּרֶת – מותר לשתות את החלב שנמצא בקיבתה של הטריפה, מִפְּנֵי שֶׁאין החלב חלק מגופה, אלא כָּנוּס בְּמֵעֶיהָ, וכיון שינקה חלב זה מבהמה כשרה, מותר החלב [ולפי זה גם במקרה של הרישא, שנמצא חלב בקיבת בהמה שנשחטה על ידי גוי, ששחיטתו נבילה, הרי החלב מותר כיון שאינו חלק מגוף הבהמה].
