משנה ד: הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה. זֶה הַכְּלָל, כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה, אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ:
משנה ד: הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים, ועבר בכך על ציווי התורה שנאמר (דברים כב ו) 'לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לוֹקֶה, ככל העובר באיסור לא תעשה, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ – אין תועלת בכך שישלח כעת את האם, ומה שנאמר (שם ז) 'שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם', היינו שישלחנה מתחילה, קודם שיקח את הבנים, אך לאחר שלקח את הבנים בלא לשלחה, עבר על מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ואין לו תקנה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כוונת התורה באומרה 'שלח תשלח את האם' היינו גם לאחר שלקח את הבנים, שיכול לתקן את העבירה על ידי שישלח את האם כעת, ולכן מְשַׁלֵּחַ את האם, וְאֵינוֹ לוֹקֶה, כיון שכל איסור לא תעשה ה'ניתק לעשה', כלומר שנתנה התורה אפשרות לתקנו על ידי קיום מצוות עשה, אין לוקים עליו. זֶה הַכְּלָל, כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה, וכגון מצוה זו לדברי חכמים, או כגון איסור לא תגזול שיש בו מצוות עשה של 'והשיב את הגזילה', אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ.
