משנה ג: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מִן הָאֵרוּסִין, לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין. נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ, מִן הַנִּשּׂוּאִין פְּסוּלוֹת, מִן הָאֵרוּסִין כְּשֵׁרוֹת:
משנה ג: דין תורה הוא שבת כהן שלא נישאת, וכן אשת כהן, אוכלות בתרומה. אמנם בת כהן שנשאת לישראל, אינה רשאית לאכול בתרומה. משנתנו דנה בבת כהן שהתקדשה לכהן האסורה עליו, מה דינה לגבי אכילת תרומה: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מִן הָאֵרוּסִין – כאשר רק התקדשה להם, ועדיין לא נישאה, אף על פי שהיא עצמה בת כהן והיתה ראויה לאכול בתרומה, הרי אלו לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה, כיון שהיא משומרת לביאת איסור, וכיון שלאחר ביאה זו תיעשה חללה ותאסר בתרומה, אסורה היא בתרומה משעת הקידושין. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין, כיון שעדיין לא נבעלה ולא התחללה. נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ נשים אלו שנתקדשו לכהנים האסורים בהן, אם מִן הַנִּשּׂוּאִין – שכבר נישאו לכהן האסור בהן, פְּסוּלוֹת, כיון שביאת איסור זו מחללת אותן מקדושת כהונה, ונאסרות בתרומה לעולם. אבל מִן הָאֵרוּסִין, כְּשֵׁרוֹת, כיון שלא נבעלו לאסור בהן, ואף אינן משומרות לביאת איסור.
