משנה ד: כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא יִשָּׂא אַלְמָנָה, בֵּין אַלְמָנָה מִן הָאֵרוּסִין בֵּין אַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין, וְלֹא יִשָּׂא אֶת הַבּוֹגֶרֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בַּבּוֹגֶרֶת. לֹא יִשָּׂא אֶת מֻכַּת עֵץ. אֵרֵס אֶת הָאַלְמָנָה, וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, יִכְנוֹס. וּמַעֲשֶׂה בִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת מָרְתָא בַּת בַּיְתוֹס, וּמִנָּהוּ הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּכְנָסָהּ. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי כֹהֵן הֶדְיוֹט, וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנוֹס. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו, חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם:
משנה ד: נאמר בתורה לגבי כהן גדול (ויקרא כא יג-יד) 'וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח, אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה'. משנתנו מבארת אילו נשים מותרות לכהן גדול: כֹּהֵן גָּדוֹל, לֹא יִשָּׂא את האַלְמָנָה, בֵּין אַלְמָנָה מִן הָאֵרוּסִין – שמת בעלה כשהיתה מקודשת לו, קודם שנשאה, ואף שהיא בתולה, הרי היא אסורה עליו מדין 'אלמנה', בֵּין אַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין. וְלֹא יִשָּׂא אֶת הַבּוֹגֶרֶת, כיון שֶׁכָלוּ בתוליה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת, כיון שהם דורשים מהפסוק שדי בכך שנשארו אפילו מקצת בתוליה. ולֹא יִשָּׂא אֶת מֻכַּת עֵץ – שהוכתה על ידי עץ באותו מקום, ואין לה בתולים כלל.
היה כהן הדיוט ואֵירַס [-קידש] אֶת הָאַלְמָנָה בהיתר, וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, יִכְנוֹס – רשאי לישאנה. וּמַעֲשֶׂה בִּיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא, שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת מַרְתָּא בַּת בַּיְתּוֹס, שהיתה מהעשירות שבירושלים, וּבין הקידושין לנישואין מִינָּהוּ הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל [כיון שבאותו זמן היו ממנים את הכהנים הגדולים על ידי לקיחת שוחד, ומרתא בת ביתוס נתנה ממון רב למלך כדי שימנה את בעלה לכך], וּכְנָסָהּ – נשאה יהושע בן גמלא, אף שהיתה אלמנה, כיון שכבר התקדשה לו בהיתר.
שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלָה ליבום לִפְנֵי כֹהֵן הֶדְיוֹט, שמת אחיו ללא ילדים, ועדיין לא חלץ ולא ייבם, וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, שהם קדושין דרבנן, הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנוֹס, כיון שמן התורה אין קדושין אלו כלום, והרי היא ככל אלמנה האסורה לכהן גדול. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו, חוֹלֵץ ליבמתו, וְלֹא מְיַבֵּם, ואף אם היתה רק מאורסת לאחיו, שמצד הדין מצוות עשה של יבום המוטלת עליו דוחה את איסור לא תעשה של כהן גדול לישא אלמנה, מכל מקום אסרו עליו חכמים לייבמה, כיון שהמצוה מתקיימת בביאה ראשונה, וחששו שיבוא עליה ביאות נוספות, באיסור.
