משנה ג: שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שְׁנִיָּה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִיָּה לַיָּבָם, אֲסוּרָה לַבַּעַל וּמֻתֶּרֶת לַיָּבָם. שְׁנִיָּה לַיָּבָם וְלֹא שְׁנִיָּה לַבַּעַל, אֲסוּרָה לַיָּבָם וּמֻתֶּרֶת לַבַּעַל. שְׁנִיָּה לָזֶה וְלָזֶה, אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה. אֵין לָה לֹא כְּתֻבָּה, וְלֹא פֵרוֹת, וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְלָאוֹת, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר וְכֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לַנָּתִין וְלַמַּמְזֵר, יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה:
משנה ג: משנתנו ממשיכה לברר את הנשים שאין איסורן לבעל שוה לאיסורן ליבם: נשים שהן שְׁנִיּוֹת לעריות, האסורות מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וכגון אם אמו, אם היתה האשה 'שְׁנִיָּה' לַבַּעַל, וְלֹא שְׁנִיָּה לַיָּבָם, כגון שהיתה אם אמו של הבעל, האסורה רק עליו, ואינה אסורה על היבם, שהיא אם אמו של אחיו [והיו אחים רק מן האב, ולא מן האם], הרי היא אֲסוּרָה לַבַּעַל, וּמֻתֶּרֶת לַיָּבָם. היתה אשה זו שְׁנִיָּה לַיָּבָם, כגון שהיתה אם אמו של היבם, וְלֹא שְׁנִיָּה לַבַּעַל, הרי היא אֲסוּרָה לַיָּבָם, וּמֻתֶּרֶת לַבַּעַל. היתה היא שְׁנִיָּה לְזֶה וּלְזֶה, כגון שהיתה אם אמו, והיו שניהם בני אם אחת, אֲסוּרָה לְזֶה וּלְזֶה.
מבארת המשנה את דינה של 'שניה' האסורה מדברי סופרים שנישאה באיסור, אֵין לָהּ לֹא דמי כְּתֻבָּה כשמתגרשת או מתאלמנת, וְלֹא פֵּירוֹת – אין הבעל חייב להחזיר לה את הפירות שאכל מקרקע נכסי מלוג שלה [הגם שאכילה זו היתה שלא כדין, שהרי תקנת חכמים שהבעל יאכל פירות היא כיון שתמורת זאת הוא מתחייב לפדותה אם נשבית, ובאשה זו, האסורה עליו, אינו חייב לפדותה], וְלֹא מְזוֹנוֹת – אין הבעל חייב במזונותיה, וְלֹא בְּלָאוֹת – אם השתמש הבעל בנכסי מלוג שלה, וּבָלּוּ, אינו חייב לשלם [אבל מה שנשאר קיים מנכסים אלו, נוטלת], וְהַוָּלָד מאשה זו כָּשֵׁר, כיון שאיסורה על בעלה רק מדברי סופרים, וּבית דין כוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא – לגרשה.
אַלְמָנָה שנישאת באיסור לְכֹהֵן גָּדוֹל, וכן גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה הנישאת באיסור לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, אף על פי שכל אלו הם נישואי איסור, מכל מקום יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה, כיון שבשעת הנישואין ידע הבעל שהאשה אסורה עליו, ואף על פי כן התחייב לה כתובתה [ואמנם אם לא ידע שהיא פסולה לו, אין לה כתובה, כיון שהיא זו שהטעתה אותו].
