משנה ו: בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. נִשֵּׂאת לַלֵּוִי, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. נִשֵּׂאת לַכֹּהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִלֵּוִי, לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, חוֹזֶרֶת לְבֵּית אָבִיהָ. וְעַל זוֹ נֶאֱמַר, (ויקרא כב) וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל:
משנה ו: בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, הרי זו לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בעלה הישראל, וְיש לָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, הרי זו לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. ואם לאחר שהתאלמנה מבעלה הישראל נִשֵּׂאת לַלֵּוִי, הרי זו תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת בעלה הלוי, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, הרי זו תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. ואם לאחר מכן נִשֵּׂאת לַכֹּהֵן, הרי זו תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת הכהן, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תמשיך ותֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת גם בְּנָהּ מִלֵּוִי, הרי זו לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת גם בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, הרי זו חוֹזֶרֶת לְבֵּית אָבִיהָ, ואוכלת בתרומה, מאחר והיא בת כהן, וְעַל זוֹ נֶאֱמַר, "וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל".
