משנה ב: הַגִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ, לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, אֲפִלּוּ הוֹרָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִקְדֻשָּׁה וְהַשֵּׁנִי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִקְדֻשָּׁה וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ:
משנה ב: משנתנו מבארת את דיני יבום וחליצה במשפחת גרים: הַגִּיֹּרֶת, שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ בָּנֶיהָ עִמָּהּ, ומת אחד מהם ללא ילדים, לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין זה לזה, כיון שגר שהתגייר כקטן שנולד הוא, ואינם נחשבים כלל כקרובים זה לזה. ואֲפִלּוּ היתה הוֹרָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי הוֹרָתוֹ וְלֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אינם נחשבים קרובים זה לזה, ואין שייכת בהם פרשת יבום, וְכֵן שִּׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָּנֶיהָ עִמָּהּ, אינם שייכים בפרשת יבום וחליצה, כיון שדין כל אלו כקטנים שנולדו בעת גירותם או שחרורם, ואין להם יחס לקרובים מזמן גויותם או עבדותם.
