משנה ו: מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעֲלָה שְׁלשָה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת, וְיָלְדָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן, הָיוּ לָהּ בָּנִים מִן הָרִאשׁוֹן וּבָנִים מִן הַשֵּׁנִי, חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. וְכֵן הוּא לָהֶם חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם. הָיוּ לוֹ אַחִים מִן הָרִאשׁוֹן וְאַחִים מִן הַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם, הוּא חוֹלֵץ וּמְיַבֵּם, וְהֵם, אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם:
משנה ו: אשה שהתגרשה או התאלמנה, צריכה להמתין שלשה חודשים לפני שתינשא לאדם אחר, שאם לא כן, יש חשש שתלד לאחר שבעה חודשים מנישואיה לשני, ויהיה ספק אם הולד הוא בן הראשון, ונולד לתשעה חודשים, או שהוא בן השני, ונולד לשבעה חודשים. מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעֲלָה שְׁלשָה חֳדָשִׁים, וְנִשֵּׂאת, וְיָלְדָה לאחר שבעה חודשים, וְאֵין יָדוּעַ אִם זהו בֶּן תִּשְׁעָה חודשים ונולד לָרִאשׁוֹן, או אִם הוא בֶּן שִׁבְעָה חודשים, ונולד לָאַחֲרוֹן, ואותו ספק נשא אשה ומת ללא בנים, ואשתו זקוקה ליבום או חליצה, אם הָיוּ לָהּ בָּנִים מִן הבעל הָרִאשׁוֹן וּבָנִים מִן הבעל הַשֵּׁנִי, חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, כיון שלגבי כל אחד מהאחים יש ספק שמא הוא אח של המת רק מהאם, ואז אין בו מצוות יבום, ואשת המת אסורה עליו בכרת [שהרי פרשת יבום נאמרה רק באחים מהאב], אמנם אחרי שחלץ לה אחד הבנים מהבעל הראשון, וכן חלץ לה אחד הבנים מהבעל השני, כיון שבודאי אחד מהם הוא אחיו של המת גם מהאב, הותרה להנשא למי שתרצה. וְכֵן הוּא לָהֶם, אם מת אחד מהם ללא בנים, חוֹלֵץ מספק, וְלֹא מְיַבֵּם, שמא אינו אחיו מהאב, ואשתו אסורה עליו.
הָיוּ לוֹ לאותו ספק אַחִים מִן הבעל הָרִאשׁוֹן, וְאַחִים מִן הבעל הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם, ומת האח, ובאופן שאין שם עוד אחים, וממה נפשך, אם הוא אחיו מהאב, הרי אשת המת זקוקה ליבומו, ואם אינו אחיו מהאב, אינו אחיו כלל [שהרי בנידון זה בודאי אינו אחיו מהאם], הוּא חוֹלֵץ וּמְיַבֵּם, כלומר רשאי הוא אפילו לייבמה, שהרי אם הוא אחיו, קיים בכך מצוות יבום, ואם אינו אחיו, נמצא שמת אותו אדם בלא להשאיר אחים כלל, ואשתו מותרת לשוק ללא יבום או חליצה. וְהֵם, כלומר, אם מת הספק, ואותם ספק אחים באים להתיר את אשתו, אֶחָד חוֹלֵץ, וְאֶחָד מְיַבֵּם, שהרי לאחר שחלץ האחד, היא בודאי מותרת לשני, או משום שחליצתו של הראשון הועילה להתירה לכל העולם, ואם חליצתו של הראשון לא הועילה הרי זה משום שהראשון לא היה אחיו של המת, ואם כן השני הוא אחיו, ומצוה עליו לייבמה.
