פרק יב, משנה א: מִצְוַת חֲלִיצָה בִּשְׁלשָׁה דַיָּנִין, וַאֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת. חָלְצָה בְמִנְעָל, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. בְּאַנְפִּילִין, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּסַנְדָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר. וְשֶׁאֵין לוֹ עָקֵב, פָּסוּל. מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַטָּה, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַעְלָה, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה:
פרק יב, משנה א: נאמר בפסוק (דברים כה ז-י) 'וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ, וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי. וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו, וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ. וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל'. פרק זה עוסק בביאור פרטי הדינים של דרך החליצה:
מִצְוַת חֲלִיצָה, בִּשְׁלֹשָׁה דַּיָּינִין. וַאֲפִלּוּ היו שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת – שאינם מומחים. חָלְצָה בְּמִנְעָל, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה, כלשון הפסוק. בְּאַנְפִּלְיָא – מין מנעל של בד, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, כיון שיש צורך שתהא זו נעל המגינה על הגוף [כמו שנאמר בפסוק 'וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ', וזהו עור], ומנעל של בגד אינו מגן. חלצה בסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב – עור המקיף את הרגל מאחוריה, ומעכב את הסנדל מלצאת מעצמו, כָּשֵׁר. אבל בסנדל שֶׁאֵין לוֹ עָקֵב, פָּסוּל, כיון שהוא נשלף מעצמו, ויש צורך שהיבמה היא שתחלוץ.
אם היו רצועות הסנדל קשורות מִן הָאַרְכֻּבָּה [-הברך] וּלְמַטָּה, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה, כיון שגם השוק נחשב כ'מעל רגלו' האמור בפסוק, אך אם היו הרצועות קשורות על רגלו מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה, והיינו למעלה מהברך, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
