משנה ו: הַמְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה, וְהֶחֱזִירָהּ, מֻתֶּרֶת לַיָּבָם. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת הַיְתוֹמָה, וְהֶחֱזִירָהּ, מֻתֶּרֶת לַיָּבָם. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָה אָבִיהָ וְנִתְגָּרְשָׁה, כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב. הֶחֱזִירָה, דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרָה לַיָּבָם:
משנה ו: משנתנו מבררת את דינו של אדם שגירש את אשתו והחזירה בהיתר, ומת לאחר מכן ללא בנים, האם אשתו מתייבמת: הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהֶחֱזִירָהּ, ומת ללא בנים, מוּתֶּרֶת לַיָּבָם, ואף חייבת ביבום, ככל אשת אדם שמת ללא בנים, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר עליה להתייבם. וְכֵן הַמְּגָרֵשׁ אֶת הַיְּתוֹמָה הקטנה שנישאת לו בנישואין דרבנן, וְהֶחֱזִירָהּ בעודה קטנה או לאחר שגדלה, ומת ללא בנים, הרי זו מוּתֶּרֶת לַיָּבָם, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. וטעמו של רבי אליעזר בשני דינים אלו, כיון שהוא גוזר באופנים אלו משום 'יתומה בחיי האב', שדינה מבואר להלן שאסור להחזירה.
קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָה אָבִיהָ בקדושין דאורייתא, וְנִתְגָרְשָׁה, והרי היא מעתה כִּ'יתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב', כלומר, אף שאביה חי דינה כ'יתומה' לענין זה שאין לאביה זכות בקידושיה, ואם הֶחֱזִירָהּ בעלה בקידושין דרבנן, לדִּבְרֵי הַכֹּל הרי זו אֲסוּרָה לְיָבָם, כיון שאין כח בקידושי קטנה, שהם מדרבנן, להפקיע את דינה כ'גרושה' מאחר והיו אלו גירושין דאורייתא, וכיון שנחשבת היא כגרושת אחיו, אסורה היא להתייבם לו.
