משנה ז: שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת יְתוֹמוֹת קְטַנּוֹת, וּמֵת בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן, תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה, וְכֵן שְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת. גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, מֵת בַּעְלָהּ שֶל קְטַנָּה, תֵּצֵא הַקְּטַנָּה מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. מֵת בַּעְלָה שֶׁל גְּדוֹלָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם מֵאֲנָה, מֵאֵנָה. וְאִם לָאו, תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל, וְתֵצֵא הַלָּזוֹ מִשּׁוּם אֲחוֹתּ אִשָּׁה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ, וְאִי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו. מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט, וְאֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה:
משנה ז: משנתנו ממשיכה בדיני קטנה המקודשת מדרבנן: שְׁנֵי אַחִין, נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת יְתוֹמוֹת קְטַנּוֹת, שקידושי שתיהן מדרבנן, וּמֵת בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן ללא בנים, תֵּצֵא – אינה צריכה חליצה ולא יבום מאחי בעלה, מִשּׁוּם איסור אֲחוֹת אִשָּׁה, שהרי אחותה נשואה ליבמה, ואף שאחותה אינה נשואה ליבמה אלא מדרבנן, הרי גם קידושיה עצמה לא היו אלא קידושין דרבנן. וְכֵן הדין בשְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת, שקידושיהן מדרבנן, כדין שתי יתומות.
היו שתי אחיות פקחות, אחת גְּדוֹלָה שקידושיה מן התורה, וְאחת יתומה קְטַנָּה שקידושיה דרבנן, והיו נשואות לשני אחים, מֵת בַּעְלָהּ שֶׁל הקְטַנָּה ללא בנים, הקטנה תֵּצֵא הַקְּטַנָּה בלא חליצה ובלא יבום מִשּׁוּם שהיא אֲחוֹת אִשָּׁהּ – אחות אשתו הגדולה של יבמה, ואסורה היא עליו באיסור תורה. מֵת בַּעְלָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה, ונפלה היא ליבום של תורה לפני אחי בעלה, הנשוי לאחותה הקטנה בקידושין דרבנן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ, ותפקיע בכך אפילו את הקדושין דרבנן שהיו לה, ותהיה אחותה הגדולה מותרת להתייבם לאחי בעלה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אין מלמדים אותה למאן, אלא אִם מֵאֲנָה מעצמה, מֵאֲנָה, ואחותה הגדולה מתייבמת, וְאִם לַאו – אם לא מיאנה, תַּמְתִּין הגדולה הזקוקה ליבום עַד שֶׁתַּגְדִּיל אחותה, ויהיו נישואיה לאחי בעלה המת נישואין דאורייתא, וְתֵצֵא הַלָּזוֹ – תיפטר הגדולה מיבום וחליצה מִשּׁוּם שהיא אֲחוֹת אִשָּׁה של היבם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִי – אוי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ, וְאִי – ואוי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו, לפי ששתיהן אסורות עליו, אשתו הקטנה אסורה עליו משום שהיא אחות זקוקתו, שהרי מהתורה אשת אחיו זקוקה ליבומו, וזיקה זו נחשבת קצת כקידושין לאסור את אחותה עליו, והגדולה אסורה עליו משום שהיא אחות אשתו המקודשת לו בקידושין דרבנן, ולכן מוֹצִיא הוא אֶת אִשְׁתּוֹ הקטנה בְּגֵט, וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו פוטר בַּחֲלִיצָה.
