משנה ו: שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ, נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִקַּחַת, מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, מַה יַּעֲשֶׂה פִקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, מוֹצִיא אִשְׁתּוֹ בְגֵט, וְאֵשֶׁת אָחִיו אֲסוּרָה לְעוֹלָם.
משנה ו: שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ, שהיו נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת, הפקח היה נשוי לפקחת, והחרש לחרשת, מֵת החֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת ללא בנים, מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הפִּקַּחַת, והרי קידושיו לאשתו הם קידושי תורה, וזיקת יבמתו אליו היא זיקה דרבנן, ולכן תֵּצֵא היבמה מִשּׁוּם אָחוֹת אִשָּׁה, ואינה צריכה חליצה או יבום. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הפִּקַּחַת, שהיו קידושיו קידושי תורה, ואשתו זקוקה ליבום מן התורה, מַה יַּעֲשֶׂה אחיו החֵרֵשׁ בַּעַל החֵרֶשֶׁת, שקידושיו לאשתו הם קידושין דרבנן, וזיקת יבמתו אליו היא מהתורה, מוֹצִיא את אִשְׁתּוֹ בְּגֵט, וְאֵשֶׁת אָחִיו אֲסוּרָה לְעוֹלָם, שאינו יכול לייבמה משום שהיא אחות אשתו דרבנן, ואינו יכול לחלוץ משום שהוא חרש.
