משנה ט: שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִקֵּחַ, נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי נָכְרִיּוֹת, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת, מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, כּוֹנֵס. וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא, יוֹצִיא. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, כּוֹנֵס, וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם:
משנה ט: שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ, נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי נשים נָכְרִיּוֹת, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת, הפקח נשוי לפקחת והחרש לחרשת, ומֵת חֵרֵשׁ בַּעַל החֵרֶשֶׁת, ואשתו זקוקה מדרבנן ליבום אחיו הפקח, מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּקַּחַת, אינו יכול לחלוץ, מאחר ואין חרשת חולצת, אלא כּוֹנֵס ביבום, וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא בגט, יוֹצִיא, מאחר והוא פקח ויכול לגרש, ואף שהיא חרשת, הרי אין צורך בדעתה של האשה בגירושין. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, ואשתו זקוקה ליבום מן התורה, מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, אינו יכול לחלוץ מאחר ואין החרש חולץ, אלא כּוֹנֵס בתורת יבום, וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם, מאחר ואין חרש יכול לגרש אלא גירושין דרבנן, ואילו כאן אשה זו קנויה לו מהתורה, מאחר ונפלה לו בדרך יבום מאחיו הפקח, שהיו קידושיו קידושי תורה, ואינו יכול לגרשה לעולם.
