משנה ה: אָמְרוּ לוֹ, מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ, מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ, מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָה מֵאָבִיהָ מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָה מֵאִמָּהּ, וְנִמְצְאוּ כֻלָּן קַיָּמוֹת, מֻתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, בַּשְּׁלִישִׁית, וּבַחֲמִישִׁית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה, מֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ:
משנה ה: משנתנו ממשיכה לברר את דינו של הנושא בטעות את אחות אשתו בחיי אשתו: אָמְרוּ לוֹ עדים מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא את אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ, לאחר זמן אמרו לו שגם היא מֵתָה, וְנָשָׂא את אֲחוֹתָהּ של השניה מֵאִמָּהּ [שאינה אחות הראשונה כלל], אמרו לו שמֵתָה גם היא, וְנָשָׂא את אֲחוֹתָהּ של השלישית מֵאָבִיהָ [שאינה אחות הראשונה והשניה כלל], אמרו לו שגם היא מֵתָה, וְנָשָׂא את אֲחוֹתָהּ של הרביעית מֵאִמָּהּ [שאינה אחות שלש הראשונות כלל], ולאחר זמן התברר לו שכולן חיות, ולא מתה אף אחת מתוך אותן חמש נשים, מֻתָּר הוא בָּרִאשׁוֹנָה, שהיתה אשתו מתחילה, וּבַשְּׁלִישִׁית, שאינה כלל אחות של הראשונה, ותפסו בה קידושיו, וּבַחֲמִישִׁית, שאף היא אינה אחות הראשונה או השלישית, ואף על פי שהשלישית היא אחות של השניה, והחמישית אחות הרביעית, כיון שלא חלו כלל קידושי השניה והרביעית, כיון שכל אחת מהן היתה אחות אשתו באותה שעה, חלו קידושי השלישית והחמישית. וְאם מת ללא ילדים, וייבם אחיו את השלישית או החמישית, הרי הן פוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה שהיא אחות הראשונה הנשואה לו, וּבָרְבִיעִית שהיא אחות השלישית הנשואה לו, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן – השניה או הרביעית פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה, מֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה, המותרת לו לאחר מיתת הראשונה, וְכן מותר הוא בָרְבִיעִית, שאינה כלל אחות השניה, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית שהיא אחות השניה הנשואה לו, וְכן אסור הוא בַחֲמִישִׁית, שהיא אחות הרביעית הנשואה לו, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.
יבם בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוּא פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִים – יכול הוא לפסול את היבמה על אֶחָיו הגדולים, וְהָאַחִים פּוֹסְלִים עַל יָדוֹ – יכולים לפוסלה עליו, אֶלָּא החילוק הוא בכך שֶׁהוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה – אם עשה את מעשהו לפני האחים, וְהָאַחִים פּוֹסְלִים תְּחִלָּה וְסוֹף – בין אם עשו לפניו ובין אם עשו אחריו. כֵּיצַד, יבם בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִים – פוסל הוא את היבמה על האחים, ואף על פי שאין ביאתו קונה אותה לגמרי. בָּאוּ עָלֶיהָ אַחִים, אוֹ עָשׂוּ בָּהּ מַאֲמָר – קידושי יבמה המועילים רק מדרבנן, ואינם קנין גמור, אוֹ שנָתְנוּ לה גֵּט יבמה, המועיל גם הוא רק מדרבנן, ועדיין זקוקה היא לחליצתם, אוֹ שחָלְצוּ לה, אף שעשו אחד מכל אלו לאחר שבא עליה הקטן, פּוֹסְלִים את היבמה עַל יָדוֹ – על האח הקטן.
