משנה ו: אִם הָיָה חָכָם, דּוֹרֵשׁ. וְאִם לָאו, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו. וְאִם רָגִיל לִקְרוֹת, קוֹרֵא. וְאִם לָאו, קוֹרִין לְפָנָיו. וּבַמֶּה קוֹרִין לְפָנָיו. בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים. זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר, פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל:
בליל יום הכפורים לא היה הכהן הגדול ישן, כדי שלא יבוא לידי טומאה, ואִם הָיָה הכהן גדול עצמו חָכָם, היה דּוֹרֵשׁ. וְאִם לָאו, שלא היה ראוי לדרוש, אך היה מבין דבר הלכה, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים היו דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו. וְאִם רָגִיל לִקְרוֹת, קוֹרֵא בעצמו. וְאִם לָאו, היו קוֹרִין לְפָנָיו. וּבַמֶּה קוֹרִין לְפָנָיו, בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים, שהם דברים המושכים את הלב. זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר, פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל:
תפריט
תפריט
שבת
כ"ב אייר התשפ"ו
