משנה ח: בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ, וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר, אָנָּא הַשֵּׁם, עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ, (ויקרא טז) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
לאחר שלבש הכהן הגדול את בגדי הלבן המיוחדים לעבודות יום הכפורים, בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ – פר המיוחד לכפרת הכהן הגדול ובני ביתו, שהכהן הגדול קונה אותו מכספו, וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ – בין פתח האולם לבין מזבח הנחושת שבעזרה [ה'היכל' הוא המקום שבו נמצאים המנורה השולחן ומזבח הזהב, ה'עזרה' היא המקום שבו נמצא מזבח הנחושת, וה'אולם' הוא מקום בנוי ומקורה שבין ה'היכל' לבין ה'עזרה'], האולם וההיכל במערב והמזבח במזרח, והיו מעמידים את הפר כשרֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם ואחוריו לצפון, וּפָנָיו של הפר היו מעוקמות לַמַּעֲרָב, לצד ההיכל, וְהַכֹּהֵן הגדול עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, לצד ההיכל, ופניו של הפר מעוקמות לכיוון הכהן הגדול, וְסוֹמֵךְ את שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו – על ראש הפר, וּמִתְוַדֶּה על חטאי עצמו ובני ביתו, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר, אָנָּא הַשֵּׁם [-כאן היה הכהן הגדול מזכיר את השם המפורש], עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי [-אשתי]. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ, כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ. וְהֵן – הכהנים השומעים את השם המפורש יוצא מפי כהן גדול, עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
משנה ט: בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה, לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ, וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב, וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח:
לאחר שהתוודה הכהן הגדול על פרו, בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה, לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן של הכהן הגדול היה עומד מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב של הכהנים העובדים בבית המקדש באותו יום היה עומד מִשְּׂמֹאלוֹ. וְשָׁם היו עומדים שְׁנֵי שְׂעִירִים, וְקַלְפִּי – קופסת עץ הָיְתָה שָׁם, וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת, באחד היה כתוב לה' ובשני היה כתוב לעזאזל, ושֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ – הגורלות היו עשויים מעץ ששמו 'אשכרוע', וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא – יהושע בן גמלא, כשהתמנה להיות כהן גדול, שֶׁל זָהָב, וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ על כך לְשֶׁבַח:
