משנה ג: נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל:
לאחר סיום עבודת הקטרת הקטורת ממשיך הכהן הגדול בעבודת הפר והשעיר שהתחיל בהם:
נָטַל הכהן הגדול אֶת הַדָּם של הפר מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס – לאותו מקום שנכנס אליו קודם, והיינו לקדש הקדשים, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד – במקום שכנגד בין שני הבדים, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ – מדם הפר, אַחַת לְמַעְלָה – כנגד חודה העליון של הכפורת, וְשֶׁבַע לְמַטָּה – כנגד עובי הכפורת, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה – לא היה מכוון שיפגע הדם בחודה של כפורת או בעוביה של הכפורת, ולא היה הדם נוגע כלל בכפורת, אֶלָּא היה מזה כְמַצְלִיף, כלומר, היה מכוין ידו כאילו הוא מתכוין להזות למעלה, אך באמת היה הדם נופל על הארץ, וכן היה מכוין ידו כאילו הוא מתכוין להזות למטה, ובאמת היה הדם של כל ההזיות נופל על הארץ, ו'כמצליף' היינו כאדם המלקה את המחויב מלקות, שמלקה מלמעלה למטה, כך הכהן הגדול היה מכוין שיפלו הדמים על הארץ בשורה, זה תחת זה.
וְכָךְ הָיָה הכהן הגדול מוֹנֶה את ההזיות, אַחַת – הזיה אחת כלפי מעלה. אַחַת וְאַחַת – הזיה נוספת כלפי מטה [והיה אומר 'אחת ואחת' ולא רק 'אחת', כדי שלא יטעה במנין ההזיות, ויחשיב את ההזיה הראשונה, שהיתה למעלה, יחד עם השבע שהיו למטה, ולכן גם בהמשך, בכל הזיה, מזכיר את ה'אחת' שהיתה למעלה], אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע.
לאחר סיום הזיות דם הפר, יָצָא מקדש הקדשים, וְהִנִּיחוֹ – הניח את המיזרק עם דם הפר עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל.
משנה ד: הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ. נִכְנַס לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַהֵיכָל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַּן אֶחָד בִּלְבָד. נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. עֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָרֵיקָן:
לאחר שסיים הכהן הגדול את זריקת דם הפר לבדו, הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר שנפל עליו הגורל לה', שְׁחָטוֹ – התחיל את שחיטתו וסיים אחר את השחיטה, וְקִבֵּל הכהן הגדול עצמו בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס – לקדש הקדשים, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד – במקום שכנגד בין שני הבדים, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ – מדם השעיר, אַחַת לְמַעְלָה, כנגד חודה העליון של הכפורת, וְשֶׁבַע לְמַטָּה, כנגד עובי הכפורת, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה – לא היו הדמים נוגעים בכפורת עצמה כלל, אֶלָּא כְמַצְלִיף, שהיה מזה כנגד חודה של כפורת וכנגד עוביה, אך הדמים עצמם היו נופלים על הארץ, וכמו שהתבאר לעיל לגבי דם הפר, וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת – הזיה אחת למעלה, אַחַת וְאַחַת – הזיה נוספת למטה, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. לאחר סיום הזיות דם השעיר בקדש הקדשים, יָצָא הכהן הגדול מקדש הקדשים, וְהִנִּיחוֹ – הניח את המיזרק עם דם השעיר עַל כַּן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַהֵיכָל, שהרי בכן הראשון היה מונח המזרק עם דם הפר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַן אֶחָד בִּלְבָד, ולכן תחילה נָטַל את המיזרק עם דַּם הַפָּר מאותו כן, וְהִנִּיחַ במקומו את דַּם הַשָּׂעִיר, וִהִזָּה מִמֶּנּוּ – מדם הפר, בהיכל, עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד מקום הָאָרוֹן, מִבַּחוּץ, כנגד המקום שבין שני הבדים, והיזה הזיה אַחַת לְמַעְלָה, וְשֶׁבַע הזיות לְמַטָּה, וְאף כאן לֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה – לא היה הדם פוגע בפרוכת עצמה, אֶלָּא כְמַצְלִיף, שהיה מזה כנגד הפרוכת במקום חודה של כפורת, וכנגד הפרוכת במקום עוביה של כפורת, והדמים עצמם היו נופלים על הארץ. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת – הזיה אחת למעלה. אַחַתּ וְאַחַת – הזיה נוספת למטה, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע.
עתה נָטַל את דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ את דַּם הַפָּר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ – מדם השעיר עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְאף בהזיות אלו לֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע.
לאחר שהיזה מדם הפר ומדם השעיר בקדש הקדשים, וחזר והיזה מדם הפר ומדם השעיר בהיכל כנגד הפרוכת, עֵרָה – שפך את דַם הַפָּר לְתוֹךְ המיזרק שבו דַּם הַשָּׂעִיר, וחזר וְנָתַן – שפך אֶת המיזרק הַמָּלֵא בדם של הפר והשעיר, בָמיזרק הרֵיקָן, כדי שיתערבו הדמים היטב.
