משנה ו: הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ מֵשָׁר מֵשָׁר מִכָּל מִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁל פָּתִיחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְלֹא הָעֹל הַשָּׁרוֹנִי. וּקְרוֹבִין דִּבְרֵי אֵלּוּ לִהְיוֹת כְּדִבְרֵי אֵלּוּ:
משנה ו: הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ מֵשָׁר מֵשָׁר – ערוגות ערוגות מִכָּל מִין של זרעים, כל ערוגה ממין אחר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מניח בין ערוגה לערוגה שְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁל פָּתִיחַ – של מחרישה שהם שתי אמות אורך על שתי אמות רוחב [וזהו השיעור של תחילת הרווח שבין הערוגות, ואם אחר כך מצטמצם הרווח אפילו לשיעור כל שהוא, אין בכך כלום, כיון שעל ידי הרווח שבתחילת הערוגות ניכר שלא נזרעו בעירבוביא]. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, צריך להשאיר רווח כמְלֹא הָעֹל הַשָּׁרוֹנִי – רוחב העול שחורשים בו בשרון, שהוא מקום מישור, והוא רחב מהעול שחורשים בו בהרים, וּקְרוֹבִין דִּבְרֵי אֵלּוּ לִהְיוֹת כְּדִבְרֵי אֵלּוּ.
