משנה א: כֶּרֶם שֶׁחָרַב, אִם יֶשׁ בּוֹ לְלַקֵּט עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה, וּנְטוּעוֹת כְּהִלְכָתָן, הֲרֵי זֶה נִקְרָא כֶּרֶם דַּל. כֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עִרְבּוּבְיָא, אִם יֶשׁ בּוֹ לְכַוֵּן שְׁתַּיִם נֶגֶד שָׁלֹשׁ, הֲרֵי זֶה כֶרֶם. וְאִם לָאו, אֵינוֹ כֶרֶם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הוֹאִיל וְהוּא נִרְאֶה כְתַבְנִית הַכְּרָמִים, הֲרֵי זֶה כָרֶם:
פרק ה, משנה א: כֶּרֶם שֶׁחָרַב, ורוב הגפנים שבו התייבשו, אִם יֶשׁ בּוֹ לְלַקֵּט עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה, כלומר, שבקרקע בשיעור בית סאה, והיינו חמישים על חמישים אמה, יש עשר גפנים, וּנְטוּעוֹת כְּהִלְכָתָן – כדיני נטיעת כרם שהתבארו לעיל, והיינו שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב, ואין ביניהם יותר משש עשרה אמה, ולא פחות מארבע אמות, הֲרֵי זֶה נִקְרָא כֶּרֶם דַּל, ודינו ככרם לכל דבר [ואינו דומה ל'קרחת הכרם' שהתבארו דיניה לעיל, כיון ששם חרב הערם באמצעו, וכאן חרב מכל צדדיו].
כֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עִרְבּוּבְיָא, ואין גפניו נטועים בשורות ישרות, אִם יֶשׁ בּוֹ לְכַוֵּן שְׁתַּיִם נֶגֶד שָׁלֹשׁ, כלומר, אם יכול למדוד ולראות שהגזעים של חמשה מהגפנים מכוונים כראוי, שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב, אף שהנוף של הגפנים אינו מכוון בדרך זו, הֲרֵי זֶה כֶרֶם, וצריך הרחקה של שש עשרה אמה מהתבואה [כפי שהתבאר לעיל (פ"ד מ"א) לגבי קרחת הכרם]. וְאִם לָאו, אֵינוֹ כֶרֶם, ודי לו בהרחקה של ששה טפחים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הוֹאִיל וְהוּא נִרְאֶה כְתַבְנִית הַכְּרָמִים, אפילו שאין הגפנים נטועים ביושר אלא בעירבוביא, הֲרֵי זֶה כָרֶם:
