פרק ו, משנה א: אֵיזֶהוּ עָרִיס, הַנּוֹטֵע שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ בְצַד חָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מוֹדְדִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר הַגְּפָנִים לַשָּׂדֶה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִן הַגָּדֵר לַשָּׂדֶה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, טוֹעִים כָּל הָאוֹמְרִים כֵּן, אֶלָּא אִם יֶשׁ שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר גְּפָנִים וְלַגָּדֵר, נוֹתְנִין לוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. וְכַמָּה הִיא עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן. שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה:
פרק ו, משנה א: התבאר לעיל (פ"ד מ"ה) שלדעת בית הלל אין נחשב 'כרם' אלא שתי שורות של גפנים או יותר, אך שורה אחת אינה נחשבת כרם, ואין צריך להרחיק ממנה ארבע אמות אלא ששה טפחים בלבד, כמו מגפן יחידית. משנתנו מבארת שיש אופן שבו גם בית הלל מודים שיש להרחיק ארבע אמות אפילו משורה אחת של גפנים: אֵיזֶהוּ 'עָרִיס', שאפילו בית הלל מודים שיש להרחיק ממנו ארבע אמות, הגם שהוא שורה אחת, ו'עריס' היינו שהגפנים מודלים וענפיהם שוכבים על גבי גדר או כותל הסמוכים להם [ומכונים כן מלשון עריסה, מטה], הַנּוֹטֵע שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ בְצַד חָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה, והענפים מודלים על הכותל או על החריץ, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מוֹדְדִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר הַגְּפָנִים לַשָּׂדֶה של התבואה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מודדים ארבע אמות מִן הַגָּדֵר שענפי הגפנים מודלים עליה עד לַשָּׂדֶה, ונמצא שלדברי בית הלל יש להרחיק יותר ממה שהצריכו בית שמאי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, טוֹעִים כָּל הָאוֹמְרִים כֵּן בשם בית הלל [וטעותם היא כיון ששמעו שבית הלל מצריכים ארבע אמות בין הגדר לתבואה, וחשבו שבית הלל מחמירים לומר כן אפילו בשורה אחת של גפנים, אם הדלו את הענפים על גבי הכותל], אֶלָּא אִם יֶשׁ שָׁם מרחק של אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר גְּפָנִים וְלַגָּדֵר, נוֹתְנִין לוֹ לכרם אֶת עֲבוֹדָתוֹ, ולהלן יבואר מה שיעורה, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר בתבואה. וְכַמָּה הִיא עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן, שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה טפחים. אבל אם אין שם מרחק של ארבע אמות מעיקר הגפנים ועד לגדר, לא יזרע שם כלל, הגם שאין דינם ככרם אלא כגפן יחידית, וכפי שהתבאר לעיל (פ"ה מ"ד) לגבי גפן הנטועה בגת, שאמר רבי יוסי שאם אין שם ארבע אמות אין זורעים שם כלל.
