עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה, וְאִם לָאו, אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא כְנֶגְדּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹטֵעַ אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּמַּדְרֵגָה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ, וְאִם לָאו, הֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ:
משנה ב: משנתנו עוסקת במקום שבו נטועים עצים על הרים באופן מדורג, ונמצא שמלבד המרחק בין הגפנים לתבואה, יש גם מרחק של הגובה השונה ביניהם: עָרִיס [-שורת גפנים שענפיה מודלים ונשענים על גבי קנים וכדומה] הנטועה על המדרגה העליונה, שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה – שהענפים בולטים מהמדרגה ומסוככים על התבואה שנמצאת בשדה שמתחת למדרגה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם האדם עוֹמֵד בָּאָרֶץ – בשדה שמתחת למדרגה, וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ – ויכול לבצור את הענבים שבמדרגה שמעליו, מחשיבים את הענפים הללו כאילו הם עיקר הגפן, והֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה משפת העריס ולחוץ, וְאִם לָאו, שאינו יכול ללקוט את הענבים אלא אם כן יעלה על גבי סולם וכדומה, אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא כְנֶגְדּוֹ – אסור לזרוע תבואה רק במקום שמתחת לענפים ממש, ולא יותר [ואפילו בתוך ארבע אמות של הגפנים עצמם, במקום שאין הענפים מסוככים מותר לזרוע תבואה, כיון שהשדה מרוחקת בגובהה ממקום נטיעת הגפנים]. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹטֵעַ שורה אַחַת של גפנים בָּאָרֶץ, וְשורה אַחַת בַּמַּדְרֵגָה, אִם המקום העליון גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ, ואין זה נחשב ככרם [שהתבאר לעיל שצריך שיהיו שנים כנגד שנים ואחד יוצא זנב] שמרחיקים ממנו ארבע אמות, אלא כגפן יחידית שמרחיקים ממנה ששה טפחים, וְאִם לָאו, שאין המדרגה העליונה גבוהה עשרה טפחים, הֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ:
