משנה ז: עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן וְכָלֶה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם:
משנה ז: עָרִיס [-שורת גפנים שענפיהם מודלים על הכותל] שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן וְכָלֶה, כלומר, חמשה גפנים לאורך הכותל, שלשה בקצה אחד של הכותל ושנים בקצה האחר של הכותל, ובאמצע הכותל יש מקום פנוי מגפנים, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ – משאיר ששה טפחים רחוקים מכל גפן, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר בתבואה, כדין גפן יחידית, שאין צריכים להרחיק ממנה אלא ששה טפחים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע של תבואה לְשָׁם, כיון שהכותל מצרף אותם להחשיבם ככרם, ויש צורך בהרחקה של ארבע אמות [ורבי יוסי לשיטתו, שאמר כעין זה לעיל (פ"ה מ"ד) בגפן יחידית הנטועה בגת או בגומא, שיש צורך להרחיק ממנה ארבע אמות].
