משנה ח: עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, זֶה וְזֶה אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין. הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם, אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם, אָסוּר:
פרק ח, משנה א: משנתנו מביאה את איסורי הכלאים האמורים בתורה, ומבארת מה כללי האיסורים שנאמרו בהם: כִּלְאֵי הַכֶּרֶם – תבואה שנזרעה בכרם ענבים, אֲסוּרִין מִלִּזְרֹעַ, וּמִלְּקַיֵּם – ואסור לקיימם, וַאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. כִּלְאֵי זְרָעִים – מיני זרעים שונים שנזרעו יחד באופן האסור, אֲסוּרִים מִלִּזְרֹעַ, וּמִלְּקַיֵּם, וּמֻתָּרִין בַּאֲכִילָה, וְכָל שֶׁכֵּן בַּהֲנָאָה. כִּלְאֵי בְגָדִים – צמר ופשתים יחד, מֻתָּרִין בְּכָל דָּבָר, וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלִּלְבֹּשׁ, וכן אסורים בהעלאה על הגוף. כִּלְאֵי בְהֵמָה – בהמות שנולדו ממינים שונים, כגון מסוס וחמור, מֻתָּרִים לְגַדֵּל בביתו וּלְקַיֵּם אותם למלאכתו, וְאֵינָן אֲסוּרִים [-לא נאמר איסור כלאי בהמה] אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ בידים, אך מותר להכניס לדיר אחד מינים שונים. שני מינים שונים של כִּלְאֵי בְהֵמָה, כגון אחד שאביו סוס ואמו חמור, ואחר שאביו חמור ואמו סוס, אֲסוּרִים זֶה בָזֶה, להרביעם יחד או לעשות בהם מלאכה יחד.
