משנה ג: הַמַּנְהִיג סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר. וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לָרְצוּעוֹת, אֲסוּרָה:
משנה ג: הַמַּנְהִיג שור וחמור [או שאר בהמות שהם כלאיים זו בזו], אף שאינו רוכב עליהם או יושב בקרון המונהג על ידם, סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים – לוקה מלקות דאורייתא [ונקטה המשנה לשון 'ארבעים' כלשון התורה, אמנם באמת לוקה שלשים ותשע, כפי שדרשו חז"ל], וְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן גם הוא סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, כיון שישיבתו בקרון גורמת לבהמות ללכת מחמתו, רַבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר, כיון שהוא סובר שאין ישיבתו בקרון גורמת להם ללכת. וְהַשְּׁלִישִׁית – בהמה שלישית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לָרְצוּעוֹת של שתי הבהמות המוליכות את הקרון, וכגון שהיו שני סוסים קשורים לקרון, וחמור קשור לרצועותיהם, אף שגם ללא החמור היו מוליכים את הקרון, ואין החמור קשור לקרון עצמו, אֲסוּרָה:
