משנה ח: חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב נוֹתָר, אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֶת אֵיזוֹ מֵהֶם אָכַל, מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, מֵבִיא שָׁלשׁ חַטָּאוֹת. אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת, וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אֶחָת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָאָה עַל חֵטְא, אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אוֹתָהּ:
משנה ח: היו לפני האדם שתי חתיכות אסורות, חֲתִיכָה אחת שֶׁל חֵלֶב, שחייבים על אכילתו חטאת, וַחֲתִיכָה שניה שֶׁל חֵלֶב שהוא נוֹתָר מקרבן, שחייבים על אכילתו בשוגג שתי חטאות, גם משום חלב וגם משום נותר [ואף שבדרך כלל אין איסור חל על איסור, כאן חל איסור נותר על איסור חלב, כיון שכשנעשה נותר נוסף בו איסור אף לגבי הקרבתו על גבי המזבח], ואָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ אֶת אֵיזוֹ מֵהֶם אָכַל, מֵבִיא חַטָּאת על כך שבודאי אכל חתיכה אחת של חלב, וְאָשָׁם תָּלוּי, כיון שיתכן שאכל את החתיכה שהיא נותר, ויש בה שתי חטאות. חזר אותו אדם ואָכַל גם אֶת החתיכה הַשְּׁנִיָּה, הרי זה מֵבִיא שָׁלשׁ חַטָּאוֹת, שתים משום חלב, ואחת משום נותר.
אָכַל אדם אֶחָד אֶת החתיכה הָרִאשׁוֹנָה, וּבָא אדם אַחֵר וְאָכַל אֶת החתיכה הַשְּׁנִיָּה, זֶה מֵבִיא חַטָּאת על אכילת חלב ודאי, וְאָשָׁם תָּלוּי על ספק אכילת נותר, וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, זֶה מביא חַטָּאת וְזֶה מביא חַטָּאת על אכילת החלב שאכלו בודאי, וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים בשותפות חַטָּאת אֶחָת על אכילת הנותר, ומתנים ביניהם שמי שלא אכל את הנותר יקנה את חלקו באותה חטאת לחבירו שאכל את הנותר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָאָה עַל חֵטְא, אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אוֹתָהּ בשותפות, לפי שאין מועיל בה תנאי.
