משנה ט: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּבָשִׂים קוֹדְמִין לָעִזִּים בְּכָל מָקוֹם. יָכוֹל מִפְנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִין מֵהֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא ד), וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָאת, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין. תּוֹרִין קוֹדְמִין לִבְנֵי יוֹנָה בְּכָל מָקוֹם. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִים מֵהֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם יב), וּבֶן יוֹנָה אוֹ תוֹר לְחַטָּאת, מְלַמֵּד שֶׁשְׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין. הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם. יָכוֹל שֶׁכְּבוֹד הָאָב עוֹדֵף עַל כְּבוֹד הָאֵם, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם יט), אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, מְלַמֵּד, שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם, מִפְנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו. וְכֵן בְּתַלְמוּד תוֹרָה. אִם זָכָה הַבֵּן לִפְנֵי הָרַב. קוֹדֵם אֶת הָאָב בְּכָל מָקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּיבִין בִּכְבוֹד רַבּוֹ:
משנה ט: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּבָשִׂים קוֹדְמִין לָעִזִּים בְּכָל מָקוֹם – בכל מקום בתורה הוקדמו כבשים לעיזים, יָכוֹל היית לומר שהטעם הוא מִפְנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִין מֵהֶן, ויהיה הידור מצוה להביא כבשים, תַּלְמוּד לוֹמַר – לכך נאמר במקום אחד 'וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא', ובהמשך הפרשה נאמר 'וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָאת', ובכך שבפרשה זו הקדימה התורה את העז לכבש, מְלַמֵּד הכתוב שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין.
תּוֹרִין קוֹדְמִין לִבְנֵי יוֹנָה בְּכָל מָקוֹם שהזכירה התורה את שניהם, יָכוֹל היית לומר שהטעם הוא מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִים מֵהֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר 'וּבֶן יוֹנָה אוֹ תוֹר לְחַטָּאת', ובכך שהקדימה התורה בפסוק זה את בן היונה לתור, מְלַמֵּד הכתוב שֶׁשְׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין.
הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם שהוזכרו שניהם בתורה, יָכוֹל היית לומר שֶׁכְּבוֹד הָאָב עוֹדֵף עַל כְּבוֹד הָאֵם, תַּלְמוּד לוֹמַר 'אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ', ובכך שבמקום זה הקדימה התורה את האם לאב מְלַמֵּד הכתוב שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, שמדרבנן הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם, מִפְנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ [כל זמן שהיא נשואה] חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו. וְכֵן בְּתַלְמוּד תוֹרָה, אִם זָכָה הַבֵּן לִפְנֵי הָרַב, שרוב חכמתו ממנו, קוֹדֵם הרב אֶת הָאָב בְּכָל מָקוֹם, להשיב אבידתו ולפדותו וכדומה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּיבִין בִּכְבוֹד רַבּוֹ:
הדרן עלך מסכת כריתות
