משנה ד: בְּתוּלָה אַלְמָנָה, גְּרוּשָׁה, וַחֲלוּצָה, מִן הַנִּשּׂוּאִין, כְּתֻבָתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְׁבוּיָה, וְהַשִּׁפְחָה, שֶׁנִּפְדּוּ, וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ, וְשֶׁנִּשְׁתַחְרְרוּ, יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, כְתֻבָּתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִין:
משנה ד: הנושא אשה בחזקת שהיא בְּתוּלָה, אך היא אַלְמָנָה או גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הַנִּשּׂוּאִין, וכגון שנכנסה לחופה, ומת בעלה או גירשה והיא מוחזקת שעדיין לא נבעלה לו, אף על פי כן כְּתֻבָּתָן מָנֶה, כיון שכל אשה שנכנסה לחופה מוחזקת היא כבעולה, וְלכן גם אֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הַגִּיֹּרֶת, וְהַשְּׁבוּיָה בידי גויים, וְהַשִּׁפְחָה הכנענית, שֶׁנִּפְדוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ כשהן יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, והרי הן בחזקת שנבעלו בהיותן גויות, שבויות ושפחות, כְּתֻבָּתָן מָנֶה, כדין בעולה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים – אם לא מצא להן הבעל בתולים אינו יכול לטעון כלום, כיון שהנושא אותן יודע שהן מוחזקות כבעולות, ועל דעת כן נשאן.
