משנה ב: וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס, הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹש שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵּית, הֲרֵי הִיא בִקְדֻשָּׁתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁגְּדוֹלָה. הַבָּא עַל בִּתּוֹ, עַל בַּת בִּתּוֹ, עַל בַּת בְּנוֹ, עַל בַּת אִשְׁתּוֹ, עַל בַּת בְּנָהּ, עַל בַּת בִּתָּהּ, אֵין לָהֶן קְנָס, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁמִּיתָתוֹ בִּידֵי בֵית דִּין. וְכָל הַמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אֵין מְשַׁלֵּם מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא) וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ:
משנה ב: לאחר שהתבאר במשנה הקודמת אלו נערות פסולות יש להם קנס, ממשיכה משנתנו ומבארת, וְאֵלּוּ נערות שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס, של אונס או של מפתה, הַבָּא עַל הַגִּיֹּרֶת וְעַל הַשְׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה, שֶׁנִּפְדוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ כשהן יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שבאופן זה הן מוחזקות כמי שאינן בתולות, כיון שהגויה והשפחה מופקרות הן, והשבויה בידי גויים מוחזקת כמי שנבעלה לשבאים הגויים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵית, הֲרֵי הִיא מוחזקת בִּקְדוּשָּׁתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהיתה שבויה כשהיא גְּדוֹלָה. המשנה ממשיכה למנות את אותן נערות שאין להן קנס, והטעם בכל אלו הוא כיון שמתחייב עונש מיתה על מעשה זה: הַבָּא עַל בִּתּוֹ, או עַל בַּת בִּתּוֹ, עַל בַּת בְּנוֹ, עַל בַּת אִשְׁתּוֹ, עַל בַּת בְּנָהּ של אשתו, או עַל בַּת בִּתָּהּ, שבכל אלו מתחייב האדם מיתת בית דין, אֵין לָהֶן קְנָס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁמִּיתָתוֹ בִּידֵי בֵּית דִּין, וְכָּל הַמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ אֵין מְשַׁלֵּם מָמוֹן על אותו מעשה המחיבו מיתה, ולמדו זאת ממה שֶׁנֶּאֱמַר לגבי אדם החובל באשה הרה ויצאו ילדיה, שאמרה התורה (שמות כא כב) 'וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים, וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ', ומכך שנאמר 'וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ', והיינו שאם לא יהיה אסון של מיתת האשה, מתחייב הוא בעונש ממון על הפלת הולדות, ומשמע שאם יהיה אסון, והיינו שנהרגה האשה בעצמה, שאז מתחייב הוא מיתת בית דין על הריגתה, פטור מתשלום על הולדות, ומכאן למדו שבכל פעם שעושה האדם מעשה המחייבו מיתת בית דין, אינו מתחייב בתשלומי ממון מחמת אותו מעשה.
