משנה ג: מָכְרָה כְתֻבָּתָהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, מִשְׁכְּנָה כְתֻבָּתָהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, נָתְנָה כְתֻבָּתָהּ לְאַחֵר אוֹ מִקְצָתָהּ, לֹא תִמְכּוֹר אֶת הַשְּׁאָר אֶלָּא בְּבֵית דִּין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכֶרֶת הִיא אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים, וּמוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין וְכוֹתֶבֶת, לִמְזוֹנוֹת מָכַרְתִּי. וּגְרוּשָׁה לֹא תִמְכּוֹר אֶלָּא בְּבֵית דִּין:
משנה ג: כפי שהתבאר במשנה הקודמת, נחלקו רבי שמעון וחכמים בדין אשה הבאה למכור מנכסי היורשים, שלדעת חכמים בין כשבאה לגבות כתובתה ובין כשבאה לגבות מזונות רשאית למכור בעצמה, ולדעת רבי שמעון רק אם באה לגבות מזונות מוכרת היא בעצמה, אך אם באה לגבות כתובתה, מוכרת בבית דין. משנתנו מביאה דינים נוספים התלויים במחלוקת זו: מָכְרָה האשה את כְּתוּבָּתָהּ, אוֹ אפילו מכרה רק מִקְצָתָהּ, וכן אם מִשְׁכְּנָה כְּתוּבָּתָהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, או שנָתְנָה כְתֻבָּתָהּ לְאַחֵר אוֹ מִקְצָתָהּ, שבכל האופנים הללו סובר רבי שמעון שכיון שהתחילה לגבות כתובתה שוב אין לה מזונות, ונמצא שכשבאה כעת למכור מנכסי היורשים עושה כן רק לצורך כתובתה, לֹא תִּמְכּוֹר אֶת הַשְּׁאָר – לא תמכור מנכסיהם כדי לגבות את שאר כתובתה, אֶלָּא בְּבֵית דִּין, כיון שסובר רבי שמעון שהמוכרת לצורך כתובתה מוכרת רק בבית דין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכֶרֶת הִיא אֲפִילּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים – יכולה היא למכור מנכסי היורשים לצורך כתובתה אפילו כמה פעמים, ואף על פי שגבתה מקצת כתובתה סוברים חכמים שלא הפסידה מזונותיה, וּמוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת אפילו שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין, וְכוֹתֶבֶת בשטר המכירה, לִמְזוֹנוֹת מָכַרְתִּי, ואין היא חייבת לכתוב כן, אלא עצה טובה נתנו לה חכמים, לכתוב כן, כדי שיידעו הכל מה מכרה לצורך מזונות ומה מכרה לצורך כתובתה, ולא יסברו שמכרה הכל לצורך מזונות, ויכנוה רעבתנית. וּגְרוּשָׁה, שאין לה מזונות, וקודם שגבתה כתובתה מת הבעל, ובאה למכור מנכסי היורשים, לֹא תִּמְכֹּר נכסים אלו אֶלָּא בְּבֵית דִּין, והיינו או כדברי רבי שמעון, הסובר שאפילו אלמנה אינה מוכרת חוץ לבית דין לצורך כתובתה, אלא רק לצורך מזונות, או אפילו כדברי חכמים, הסוברים שאלמנה מוכרת חוץ לבית דין אפילו לצורך גביית כתובתה, וכדעת רב יהודה לעיל, שטעמם של חכמים שאלמנה מוכרת לצורך כתובה חוץ לבית דין הוא כיון שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין, ולגבי גרושה לא שייך טעם זה, שהרי לא איכפת לאדם שתתבזה גרושתו בבית דין, ולכן אינה מוכרת אלא בבית דין.
